סבא הקים את העסק, אבא היה בן 22 כשנכנס, ועכשיו תורי.

סבא הקים את העסק, אבא היה בן 22 כשנכנס, ועכשיו תורי.

“אנחנו משפחה שמניחה חימום רצפה בן, זה מה שאנחנו עושים” הוא אמר לי .

ואני ? אני בכלל רוצה להיות מוזיקאי.

 

הכול התחילה בשנת 1957, קור יוצא דופן תקף את הארץ, שלג בפסגות ההרים, ירושלים מחבקת את עצמה כדי להזרים קצת גלים של חום.

סבא ישב באותם ימים בחיפה, הוא זיהה את הפוטנציאל והחליט לעשות מעשה ובחורף הבא כבר הניח חימום רצפה ב31 בתים אשר הודו שנים לאחר מכן.

שמעתי את הסיפור הזה מעל 100 פעמים, מצחיק שהם קוראים לפעולה להניח חימום רצפה, להניח… נוח… אני מעולם לא מצאתי דבר נוח בעבודה זו, בזפת שמלווה אליה, בזיעה, שימוש רב במכשירי מלטשות ובחוסר העניין והאתגר.

לא הייתי מוכן לחיות חיים של התפשרות כאבי, כשאמרתי לו את זה בראשונה הוא התרגז ואמר לי שההתפשרות הזאת ממנת לי את כל החלומות המטופשים שלי ושלא יעזור לי כלום, במוקדם או במאוחר גם אני אבין שאני מתעסק בשטויות ושהאמת והביטחון נמצאים בעסק המשפחתי, עסק שיועבר אליי כשיגיע הזמן.

אז המשכתי לנגן. בגיל 7 אמא לקחה אותי לשיעור פסנתר ראשון, היא תמיד ידעה להבין לנפש שלי יותר טוב מכל אחד אחר, היא נפטרה כשהייתי בן 13 ואני הרגשתי שאני חייב לה הגשמה מלאה של עצמי ושל חלומותיי.

אז התחלתי ללמוד גם סקסופון וגם גיטרה ולפני ששמתי לב מצאתי מוזיקאים מתחילים בכל רחבי חיפה רודפים אחריי כדי שאנגן להם, אכתוב להם, אעבד להם או כל דבר אחר שקשור למוזיקה בצורה כלשהיא.

ידעתי שאני טוב ואהבתי את זה.

אבא לא היה מוכן לשמוע, אני משפחה של בעלי מקצוע ! מוזיקה היא לא מקצוע, היא תחביב.

אז קיפלתי את הדברים שלי ועברתי לירושליים ללמוד באקדמיה למוזיקה, הגשתי בקשה למלגה והצלחתי, אבא כעס ואמר שלא אצפה לשום עזרה.

החורף הירושלמי הראשון הגיע, כשאני מנגן בפסנתר באולם המוזיקה הראשי הקהל נהנה מהחום אשר אפף את החדר, משכיח את הקור אשר מקיף את הרחובות אשר בחוץ.

כבדיעבד שאלתי את אחראי התחזוקה מהיכן מגיע חום כזה נעים, הוא ענה לי שיש פה חימום רצפה, הוא הונח לפני כ40 שנה… חייכתי לעצמי… הונח.

 

 

 

Recent Comments

    Archives

    June 2018
    S M T W T F S
         
     12
    3456789
    10111213141516
    17181920212223
    24252627282930